ח"כ אמנון כהן

אני מאמין באלוהי ישראל, בעם ישראל ובארץ ישראל.

אני מאמין שהקב"ה העניק לנו זכות אבות על הארץ וציוונו להגן על זכות זו- להקים בית יהודי, לתפארת אומות העולם. מדינה שתהיה "אור לגויים", סמל ומודל לערכי מוסר, דמוקרטיה, שוויון וצדק חברתי.

אני מאמין בדבקותנו בשאיפה לשלום. בתקווה לימים בהם נשב "איש תחת גפנו ותחת תאנתו", ומשאבינו יופנו ברובם לפיתוח אזרחי, צמיחה כלכלית ורשת בטחון סוציאלי לאזרחי המדינה.

עם זאת, תקופה זו רחוקה מהמציאות המזרח תיכונית של ימינו, ופעמי משיח מתמהמהים. כל עוד עומדים עלינו לכלותינו "קשת יהונתן לא תסוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם". בשעת מבחן זו, עלינו להתאחד מעל מצוקות ומחלוקות פנימיות ולהלחם בעוז, כאיש אחד, על הבית.

אני מאמין כי חזון ההתיישבות בארץ, לא תם ועדיין זקוקים אנו לחלוצים שיפריחו את שממת הנגב, שיתיישבו בגליל ובגולן, ויקרבו את הפריפריה למרכז.

אני מאמין כי המדינה צריכה לטפח יזמים ומשקיעים, במיוחד בפריפריה, אך יחד עם זאת, לטפח ולתגמל את תושבי הפריפריה עצמם- בעלי העסקים הקטנים, אנשי החינוך והפועלים הפשוטים, שבחיי היום יום שלהם מקיימים הלכה למעשה את החזון - ישוב הנגב.

אני מאמין בשוק חופשי, תחרות אמיתית ויוזמה פרטית. המוח היהודי הפך את ישראל, תוך זמן קצר, למעצמה טכנולוגית מובילה. מפעלים ויזמים, מוכיחים כי המשק הישראלי צומח בכיוון הנכון ומעורר עניין בשווקים בינלאומיים.

עם זאת, אני מאמין כי תפקידה של המדינה הוא להבטיח את קיומה של תחרות חופשית ושוק פתוח לכניסתם של שחקנים חדשים. אני מאמין כי דוקא בעידן של צמיחה כלכלית ופריחתם של גופים עסקיים המתעצמים והולכים, גוברת חשיבותו של הרגולטור כקובע כללי משחק הוגנים במשק.

אני מאמין כי תפקידו של בית המחוקקים הוא לשמור על זכויות האזרחים מפני כוחם הגדל והולך של קבוצות ריכוז המתנהגות כמונופול ומנצלות את כוחן כדי למנוע תחרות, המטיבה עם הצרכנים.

התחזקותם של אוליגופולים, החולשים על ענפים בולטים במשק, כמו הבנקאות או התקשורת הסלולארית, מסכנת את קיומו של שוק חופשי בו הצרכן נהנה מהתחרות בין שחקנים רבים ושונים.

אני מאמין שתפקידי כחבר כנסת הוא להגן על הציבור מפני דורסנותם של אוליגופולים ההופכים אותנו לצרכנים שבויים ללא יכולת מיקוח ועם מחירים, תנאים ושירות, פחות טובים.

אני מאמין כי הקידמה הטכנולוגית, שהחקיקה הקיימת מפגרת אחריה בהרבה, מעמידה בפנינו אתגרים קשים והכרעות גורליות באשר לאיזון הנכון בין חופש הפרט והעיסוק לבין שאיפתנו לחברה מוסרית.

אלימות והפשיעה הגוברת, מחייבים אותנו לריסון בכל הקשור לחשיפה התקשורתית, אותה אנו מתירים לילדינו.

אני מאמין כי קיבוץ גלויות וקליטתו הוא עדיין מהמשימות החשובות ביותר של מדינתנו הצעירה. עדיין, חיים יותר יהודים מחוץ לגבולות המדינה, מאשר בתוכה,וסכנות ההתבוללות וההתנכלות, עדיין אורבות להם בכל העולם.

מדינת ישראל מחויבת לאפשר לכל יהודי עולה להתקיים בכבוד בארץ הקודש ולספק לו ולילדיו דיור, פרנסה, בריאות וחינוך, עד להשתלבותו המוצלחת בחברה הישראלית.

אני מאמין כי אסור לממשלות ישראל להתנער ממחוייבותיהן החברתיות והמוסריות לחלשים ולנזקקים, ולהותירן בידי עמותות וולונטריות. מדאוריתא, מצווים אנו להפרשת מעשר לעניי עירנו. המציאות הבלתי נסבלת של למעלה מ 700,000 ילדים מתחת לקו העוני, אסור שתתרחש במדינה יהודית!


מדינת ישראל מחויבת להציב לאזרחיה רשת בטחון סוציאלי שתאפשר קיום בכבוד גם לנכים, קשישים, מובטלים, חד הוריות ועולים.

אני מאמין כי כל עדות ישראל זכאיות להנציח את מורשת אבותיהן, שפתן ותרבותן ולהנחילן לדורות הבאים. אני מאמין כי חובתה של מדינת ישראל לשמר לחקור לתעד וללמד את תרומתה של כל עדה ועדה להתגשמות החלום הציוני ולכור ההיתוך הישראלי.

אני מאמין כי כוחנו טמון באמונתנו בבורא עולם ובהליכתנו בדרכיו, דרכי שלום, צדק ושוויון.

"מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב ה' שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל"